לפסק הדין בעניין מ.ג. נ' משרד הפנים ואח'
החוק הישראלי עדיין לא הסדיר את מעמד ההורים הביולוגיים של ילד שנולד בהליך פונדקאות בחו"ל. לכן, פעמים רבות, מסרב משרד הפנים להכיר בהם כהורי הקטין, גם אם בדיקה גנטית מוכיחה את הורותם. במקרה זה, הסירוב העיקש לא הכניע את ההורים, וביהמ"ש לענייני משפחה תמך בהם.
בני זוג ביצעו הליך פונדקאות בארמניה, באמצעות השתלת עובר שנוצר בהפריית זרעו של הבעל עם הביצית של האישה. לשניים נולד ילד, והם נרשמו כהוריו בתעודת הלידה בארמניה ובטפסים הרשמיים של נציג הקונסוליה הישראלית שם. בהתאם, ביקשו בני הזוג להירשם כהוריו במרשם האוכלוסין הישראלי.
כזוגות רבים שנתקלו בבעיות מול משרד הפנים בעניין זה, מאחר שהליך פונדקאות חו"ל עוד לא הוסדר בחקיקה, גם בני הזוג עמדו בפני סירובו לרושמם באופן אוטומטי כהורי הקטין, רק על סמך תעודות הלידה.
בני הזוג הגישו לפיכך, תביעה להכרתם כהורי הקטין לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה- בשלב הראשון, הסכימו משרד הפנים והיועמ"ש שהאב יערוך בדיקת רקמות. הבדיקה הוכיחה כי האב הוא אביו הגנטי של הילד, ומשרד הפנים נאות לרושמו כאביו במרשם האוכלוסין.
אולם, בקשר לאם, הם דרשו כי תקיים הליך משפטי של אימוץ או של צו הורות (הליך סבוך וארוך, במסגרתו נבחנות ראיות, ניתנים תסקירי מומחים וחוות דעת שונות). זאת, לטענתם, בהיעדר חוק ספציפי ולאור 'דין יולדת', שבחוק תרומת ביציות, על פיו מי שנחשבת לאמו של הקטין היא האישה שילדה אותו, במקרה זה- הפונדקאית.
יצאו לעוד מלחמה
משכך, הגישו בני הזוג בקשה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. במסגרת ההליך החדש, עברה גם האם בדיקת רקמות, שהוכיחה כי היא אמו הגנטית של הילד. למרות זאת, עמדו משרד הפנים והיועמ"ש על סירובם.
הפעם הם הוסיפו, כי יש להסתמך על המלצות הוועדה הציבורית להסדרת נושא הפיריון וההולדה שניתנו לאחרונה, על פיהן, כאשר הליך הפונדקאות מתבצע בחו"ל, האם הגנטית תצטרך לקבל צו הורות בהליך משפטי מיוחד, שרק לאחריו תוכל להירשם כאמו הרשמית. זאת, במטרה להגן על זכויות הפונדקאית, אשר בהיותה מתגוררת בחו"ל, לא ניתן להוכיח כי ויתרה על הילד ועברה את ההליך מרצונה החופשי.
ההורים סירבו לקיים הליכים משפטיים נוספים, והדגישו כי הם מגדלים את הילד, שמלאו לו שנתיים, מיום שנולד. לטענתם, בתי המשפט כבר הכירו בעבר באמהות בהסתמך על בדיקה גנטית בלבד, ומבלי לדרוש מהאם לנהל הליך משפטי נוסף.
אין להפלות בין האם לאב
השופטת חני שירה הזכירה, כי במקרים דומים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, אושרה לא פעם אימהות האם הגנטית בהסתמך על בדיקת רקמות, תוך דחיית 'דין יולדת' שקובע חוק תרומת ביציות. במקרים אלו, היא ציינה, נתנו בתי המשפט עדיפות לנסיבות המקרה שעמד בפניהם, וכך יש לנהוג גם בהליך זה.
"אני רואה חשיבות בלהשוות את מעמדה ההורי והמשפטי של המבקשת- האם לזה של המבקש- האב", כתבה השופטת, "שניהם עברו אותו מסלול, היו שותפים לאותן פעולות הפרייה, שניהם הוכחו כהוריו הגנטיים של א'. שניהם מגדלים את א' כהוריו בתא משפחתי מזה כשנתיים. המבקש הוצהר כאביו. אינני רואה להפלות את המבקשת ולהעניק לה מעמד אחר או בדרך אחרת".
לפיכך, השופטת קיבלה את הבקשה וחייבה את משרד הפנים לרשום את האם הגנטית כאם הקטין. נוכח הסוגייה המשפטית המורכבת, לא נפסקו הוצאות.
דרך המלך
לדברי עו"ד ניצה מלרן, העוסקת בתחום המשפחה, "עד אשר המחוקק יאמר את דברו, פסק הדין משקף את דרך המלך בסוגיה".
"כל עוד הליך פונדקאות חו"ל אינו מוסדר בחקיקה, אין ולו טעם אחד בהליכים ממושכים, בירוקרטיה מיותרת והצבת ההורים במעמד בו הם צריכים להוכיח את הורותם, לאחר שזו הוכחה כבר בבדיקה גנטית", היא אומרת.
לפסק הדין בעניין מ.ג. נ' משרד הפנים ואח'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.